כשהבנתי
שאני לא רוצה ללמוד בארץ אלא להשתלם בפקולטות בארצות הברית, גיליתי שתהליך הקבלה
אינו מהקלים שיש. הגם שלפקולטות של מנהל עסקים הקיימות בארץ הייתי מתקבלת ללא שום
בעיה, ניכר כי הפקולטות בארצות הברית דורשות לא פחות מציון 700, כאשר רק 10%
מגיעים לציון הזה. כששמעתי את הנתונים הללו, התחלתי לערער על החלטתי. חשבתי שאולי
בעצם כדאי להישאר בארץ, ואולי כדאי להשקיע במה שבטוח אתקבל אליו.
תודות לאמא
נפלאה המדרבנת אותי תמיד וחברים קרובים שאינם מרפים, לא ויתרתי וניגשתי אל קידום GMAT, היא הבחינה שאם אעבור אותה אוכל להתקבל
לבתי הספר הנחשבים ביותר של מנהל עסקים בארץ ובעולם כולו. ההתמודדות היא לא קלה,
כך הבנתי, שכן יחד עימי נבחנו בכל העולם כולו תלמידים מארצות הברית ומאנגליה
ונבחנים נוספים ששפת האם שלהם היא אנגלית.
ובכן, קידום
GMAT היו ארבעה חלקים שונים, כל
אחד מהם בדק יכולת אחרת שלי. אומנם אני טובה למדי בכל הקטעים, ביניהם היה חלק
כמותי ומילולי, חלק של כתיבה ואחד שנקרא Integrated Reasoning ובדק את
היכולת שלי לקבל החלטות. למעשה, כל הבחינה הייתה לצורך בדיוקה של יכולותיי
הניהוליות ונדמה כי הידע התיאורטי שלי לא
עיין אותם כלל. כל מה שנבחנתי עליו בדק את יכולות החשיבה שלי, את היכולות שלי לקבל
החלטות במצבי לחץ ואת צורת החשיבה שלי בסיטואציות עסקיות יומיומיות.
תודות
למורים מהשורה הראשונה בתחום שליוו אותי כל רגע של לימוד, דרך כלל קושי ושאלה והיו
שם בכל פעם שנתקעתי, הגעתי קידוםGMAT מוכנה ובלי לחץ. מאחר ולא הייתה לי האפשרות
לחזור אחורה בשאלות או לדלג קדימה, נתתי את תשומת הלב המרבית לכל תרגיל. כעבור תקופה, קיבלתי תשובה עם הציון
אותו לא אגלה, רק אומר שהיום אני לומדת באחת האוניברסיטאות הנחשבות בעולם כולו.

